אנשים שואלים אותי איך נכנסתי לתחום ה"אפל" הזה של בדס"מ" הם תוהים " איך בחורה אינטלגנטית וחזקה כמוך נותנת למישהו את הרשות לאדם אחר "להשפיל" אותה לקשור אותה לסד, להצליף בה?!
את בטח חולה בראש.. סוטה מסוכנת, עברת התעללות בילדותך, צריך לאשפז אותך ודחוף!!
כל אחת מאותן תגובות שמעתי כבר בעבר, עוד לפני שהבנתי שזו הסצנה "שלי".
אבל אני קצת ממהרת לפואנטה, אני אנסה לתת קצת רקע על עברי כדי שתבינו, אני הייתי שם הרבה לפני! הרבה לפני שידעתי איך לקרוא לתינוק בשמו:
תמיד אהבתי לזעזע אנשים, לגרום להם להבין שלא כולנו אותו הדבר ויש עוד דרכים להסתכל על העולם, בקיבוץ הקטן שלי הייתי מתאמנת בזעזוע על בני הכיתה שלי שמעולם לא ידעו איך לאכול אותי, לחברי הקיבוץ שהיו מסתכלים עלי בעין עקומה...
אז עוד הייתי רגועה יחסית ורוב הפרובוקציות היו בגדר לבוש (לענוד צלבים ענקיים על הצוואר, להרים את המוהיקן וככה ללכת לסעוד בחדר אוכל..) ודרך מחשבה לא מתפשרת שאומרת שאם בני גילי לא ישתפו אותי בגלל שאני חושבת קצת אחרת אז משהו אצלם לא בסדר ולא להיפך, כמו שרבים ניסו לשכנע אותי.
בגיל ההתבגרות גיליתי דרך חוויותי המיניות הראשונות שאני שונה מרוב הבנות שהכרתי באותו זמן.
אם זה בפתיחות שלי להבד העצוםל בין סקס לאהבה ואם בין ראש פתוח ומוכנות לנסות דברים חדשים ושונים. כך גיליתי בגיל 16 שספאנקינג משיכות שיער ושריטות לאורך כל הגב הן פשוט דבר ש"עושה" לי את זה! בעזרתם הנדיבה של שני מתנדבים אנגלים שפיתיתי לחגוג איתי..
.שלא תבינו לא נכון הייה גם סקס ונילי (מה שרוב האנשים עושים כשהם עושים בהנאה רבה או לפחות ככה אני מקווה..) אבל עדיין העדפתי את התרוממות הרוח בסקס "אחר".
כך גם מצאתי את עצמי קשורה למיטתי בגיל 17 עפ"י בקשתי ע"י בחור אוסטרלי מקסים שידע איך לנצל את גופי העקוד למיטה כדי להראות לי בפעם הראשונה איך נראה "המפץ הגדול" זה שמגיע אחרי אותה אורגזמה ראשונית שאחריה רובנו פשוט מעדיפות להתחבק וללכת לישון? זאת!
אחרי אותה אורגזמה ראשונה כשאת לא יכולה להימלט מלשונו הפולשנית שממשיכה להיתחב אל תוכך, שם, שם נמצאים סודות היקום והתהום האפלה של הפחד, זה שעוצר מבעדנו לשחרר ולהרגיש באמת ללא עקבות, להתמסר לתחושה, לסוד האפל שתמיד הסתירו מאתנו, יש כל כך הרבה יותר!!
אותו זיכרון ליווה אותי אל תוך הבגרות המינית שלי, אל תוך ההתנסויות שלי שחלקן היו מוצלחות יותר חלקן פחות. היו רגעי פחד ורגעי אושר עילאי. על הדרך למדתי את החוקים: למדתי איך לנווט את בני זוגי למיטה למקומות שאני רציתי להגיע אליהם, היו כאלו שברחו ממני בפחד והיו כאלו שניסו לרצות את אותה תאווה שלי להיכבש ע"י אותו יצר קדמוני שנמצא אצלנו למטה בפנים.
היו גם כאלו שלימדו אותי דברים נפלאים וחדשים.
תוך כדי מסעותי בעקבות האהבה הגעתי לאמסטרדם שם גיליתי עולם ומלואו של חופש וצעצועים חדשים, הוספתי ל"חטאי" את התשוקה ללייטקס אותו חומר שעוטף אותך בעור שני קרוב וחם שמחרמן אותך בתחושה הקרובה ביותר להתערטלות פומבית מכיוון שהוא עד כדי כך צמוד לעורך ומלטף אותך כמו מאהב רגיש ואוהב. נחשפתי לחנויות לביגוד ואביזרים שפשוט לא ניתן עדיין למצוא בארצנו הקטנה.
היו גם מערכות יחסים וניליות לגמרי שבהן מצאתי סיפוק שונה מאשר במערכות בדס"מיות ועדיין הרצון שאותו גבר- גבר יקח אותי בכוח, שידע לשלוט בי! שיתן לי את האפשרות להתמסר לו בטוטאליות בנתינה מקסימלית, כמו שרק מי שבאמת יודע לקבל יוכל. אני מצאתי לי כזה איש, שראה אותי לראשונה בחיי כמו שאני, עם הרצון העז לפרוש כנפיים ולנסוק אל על.
איש שרואה את הכתר שלי ויודע לתת לי את אותה תחושת בטחון בו, בעצמי במרחב הפרטי שלי -שלו. הוא ראה את הצורך שלי בהתמסרות טוטאלית, הראה לי את הכוח בשחרור.
את גבהים אליהם רק שחרור מוחלט מפחד יכול לקחת. וזו אכן חוויה מפחידה להרפות מכל אותם הרגלים שאספתי בדרך, מכל אותם משקעים שאני ע"י הלקאה עצמית בלתי פוסקת החתמתי בעצמי: אני לא מספיק טובה/יפה/מוצלחת/לא מגיע לי להיות מאושרת..
אמון מוחלט בעצמך ביכולות שלי באותו כתר שיושב לי על הראש מגיע מבפנים עם השחרור מאותו פחד ואז ניתן לי החופש להיות גאה ומאמינה שגם לי מגיע להיות מאושרת ומשוחררת מאותם כבלים ארציים שאיתם כבלתי את נשמתי לאדמה.
וכשאני עומדת שם על קצה התהום והוא מחזיק בידי, אני עושה את הצעד בעצמי מעבר לאותה תהום שאני יצרתי ומגלה עולם חדש ומרגש ולעיתים מפחיד עולם שבו כאב ותענוג צרופים להם יחדיו, שהתעלות הרוח התפתחות רגשית וחופש מוחלט הם הם המטרה.
תוך כדי אותה הכרות אם אותו האיש אשר כשראה שאני מוכנה לצעד הבא, לקח אותי בפעם הראשונה לדאנג'ן אותו מקום מפגש לכל אוהבי הסצנה, מקום שבו נוכל להתפרק בחופשיות ודיסקרטיות מקום בילוי שבו נוכל להיות אמיתיים לרצונות שלנו, לפגוש ולהכיר אנשים "כמונו".
שם נכבלתי לראשונה לסד העץ הגדול ושם בפומביות אל מול כל מבקרי המקום חוויתי את ה"סשן" הכבד הראשון שלי.
הנה אני כבולה בידיי אותן הגשתי לאזיקים ברצון והתרגשות, ורגליי מוצמדות לקיר ומפושקות ביכולת מינימלית לזוז.
ללא אפשרות לראות מאיפה ניחת עלי אותו שוט זנב חתול כולו שחור מעור קלוע. הנה אני שם כבולה, שמלתי מורמת מעל ישבני ח ש ו פה. כולי חסרת אונים מול אדוני ושאר מבקרי המקום.
נותנת לו את עצמי על מגש של כסף מתוך כוח ולא מתוך חולשה.
כולי שם בשבילו שיעשה בי כרצונו. כולי מלאה התרגשות המתערבלת בפחד מן אותו כאב לא ידוע אשר ינחת עלי מידיו של אדוני האהוב.
הנה השוט נוחת עלי בפעם הראשונה: כאב צורב את אחורי, שוב נוחת עלי השוט הפעם על ירכי ואין לאן לברוח אני כולי שם, חשה, לראשונה את אותה התעלות פנימית שבאה משילוב נפלא של כאב צורב והאדרנלין הפועם ברקותי.
השוט ממשיך ללטף את גופי בנשיקות כואבות ומתוקות, אני מתמסרת לתחושה מתמסרת לכאב ולידיעה שאדוני נמצא שם שומר עלי דואג לי, אוהב אותי, מתענג על ההתמסרות שלי אליו.
על הנתינה שלי את עצמי לו. מדי פעם הוא ניגש אלי מוחה את דמעותי, מלטף את פני וצובט את פטמותי ומנשק אותי. דואג לשלומי בודק שאני רוצה להמשיך. אני רוצה עוד! רוצה לראות עד לאן אוכל להגיע. ה"סשן" נמשך השוט מצליף בי ללא רחמים על אחורי וירכי.
אני מרגישה אותו מעביר קוביות קרח על אותם מקומות פצועים מצנן ומרגיע אותם לפני שהשוט ינחת עלי שוב, המוזיקה במקום מעלימה במקצת את זעקותי ונותנת פסקול מדהים לחוויה.
אני מרגישה שעווה חמה מטפטפת עלי, כולי רועדת מעונג ואושר רואה את אלוהים מחייכת אליי לראשונה, מחבקת אותי בהבנה ואושר. אני בשמיים מתערסלת עם הכוכבים.
אני מופתעת מעצמי מתחושת הריחוף שבה אני נמצאת לאחר שאדוני ואחד העבדים משחררים אותי מן הסד, תומכים בי מסתכלים בי בהערצה.
אני לא יודעת כמה זמן הייתי שם קשורה וחשופה, כאובה ומאושרת. אדוני סיפר לי לאחר מכן בהרבה גאווה שהחזקתי מעמד יותר זמן מרוב האנשים שניסו זאת לראשונה!
אני שם ולא שם מרחפת רועדת מאושרת. גאה בעצמי על שנתתי לאדוני סיבה להתגאות בי ה"סאבית" הנפלאה שלו כולה נרגשת ומאושרת!
רואה את הכל בצבעים החדשים שניתנו לה כדי לצבוע את עולמה מחדש בצבעים זוהרים.
מאז אותו הערב אני כבר אישה המודעת לכוחה לעוצמות שלה.
מתחילה להבין כמה יש עוד ללמוד וכמה גבוה עוד ניתן להגיע. הולכת גבוהה זקופה ויציבה.
גאה בעצמי ביכולות שלי, הרבה יותר פתוחה להתנסויות חדשות אשר אכן הגיעו אבל אותן אני אחלוק עמכם בפעם אחרת..
Syrinx
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment